פסק-דין בתיק תע"א 9627-08

רקע כללי

1.    הנתבעת הינה חברה המספקת שירותים בנושא תוכנה ואלקטרוניקה לגופים שונים ובין היתר ספקה בתקופה הרלבנטית שירותים בתחום עיסוקה לבנק לאומי (להלן: "הבנק").

2.    התובע הועסק כעובד מן המניין בבנק משך 38 שנה ושימש כמנהל סניף בנק (ראה - עמ' 5 לפרוטוקול ש' 26-27).

לאחר פרישתו מהבנק הועסק התובע ע"י הנתבעת במסגרת פרויקט המכונה "חרמש" (להלן: "הפרויקט"), שעסק בהטמעת תוכנות מחשוב בבנק. לשם כך הסתייעה הנתבעת בידיעותיו ובניסיונו של התובע כמנהל סניף בנק.

עבודתו של התובע בנתבעת החלה ביום 23.7.06 והסתיימה ביום 31.1.08 בנסיבות השנויות במחלוקת - בעוד התובע טוען כי הוא פוטר, הרי שהנתבעת טוענת כי התובע הפסיק עבודתו לאחר שהפרויקט הסתיים. זאת, על אף שהיא פנתה אל התובע מספר פעמים לאחר סיום הפרויקט לשם שיבוצו בעבודה אחרת.

3.    אין חולק על כך, כי עובר לתחילת עבודתו של התובע בנתבעת וביום 13.7.06 נערך בין הצדדים הסכם עבודה (להלן: " הסכם העבודה" או " ההסכם"), במסגרתו הוסכם כי התובע ישמש כעובד שעתי וכי שכרו יעמוד על סך של 165.60 ש"ח לשעת עבודה כפול מספר השעות, דהיינו על סך של כ- 30,000 ש"ח בעבור משרה מלאה. כן הוסכם, כי:

 "העובד [התובע] ישא בכל ההוצאות הכרוכות בהפרשות סוציאליות (גמל, קרן השתלמות, פיצויים) הוצאות נסיעה אשל וכיוצ"ב באופן ששגיב שרותים הנדסיים [הנתבעת] לא תחוייב בנפרד בגין מתן השרות על-ידי העובד - אלא אם יסוכם מראש ובכתב בין הצדדים אחרת."

ראה - נספח א' לתצהיר התובע.

4.    בעקבות סיום עבודתו הגיש התובע את התביעה שבפנינו, במסגרתה עתר לתשלום פיצויי פיטורים, דמי נסיעות, פדיון חופשה ודמי הבראה.

טענות הצדדים בתמצית

5.    לטענת התובע, הנתבעת מנועה מלהסתמך על הסכם העבודה מיום 13.7.06 מהטעם שהוא נוגד את הוראות הדין. כן טען התובע, כי חתימתו על ההסכם נעשתה בלית ברירה, שלא על-פי בחירתו וכתנאי להעסקתו בנתבעת.

לטענת הנתבעת, התובע הסכים למכלול תנאי העבודה כפי שפורטו בהסכם העבודה, לרבות תשלום תמורה כוללת גבוהה בגין עבודתו. כן טענה הנתבעת כי ההסדר בדבר שכר כולל נעשה על פי בקשת התובע בשים לב לכך שהתובע הינו פנסיונר של הבנק.

הכרעה

6.    אשר לדעתנו - נקדים אחרית לראשית ונציין, כי סבורים אנו כי דין התביעה לתשלום פדיון חופשה - להתקבל וכי דינן של יתר התביעות לתשלום פיצויי פיטורים, דמי נסיעות ודמי הבראה - להידחות.

זכאות התובע לתשלום בגין פיצויי פיטורים

7.    כפי האמור, בין הצדדים נטושה מחלוקת עובדתית באשר לנסיבות סיום עבודת התובע; דהיינו - באשר לשאלה האם התובע פוטר אם לאו ?

בפסיקה נקבע, כידוע כי עובד המתקבל לעבודה ל"משימה מוגדרת" ושעה שהושגה המטרה ואין אפשרות להציע לו חידוש של החוזה, לא יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים (ראה - דב"ע לב/3-43 יגאל הלפרין נ' ההסתדרות המדיצינית הדסה פד"ע ד 281; להלן: "ענין הלפרין").

מכאן שהשאלה העובדתית בה נדרשים אנו להכריע הינה - האם חוזה העבודה של התובע היה חוזה מוגדר מראש לתקופה זמנית ולמשימה מוגדרת, אשר הסתיים באופן טבעי עם השלמת המשימה (הפרוייקט) וללא הליך של פיטורים?.

לשאלה זו יש לטעמנו, להשיב בחיוב וזאת מהטעמים הבאים: